מדידת קושיות בגומי וספוגים היתה תמיד בעייתית ולא מדוייקת. מהנדסים ומנהלי תכנון משתמשים בנתון הזמין ביותר למדידת קושיות והוא SHORE (שור), כדי להבין כמה SHORE אינו מדד הנדסי ומשמש כאמת מידה והתיחסות בלבד, זאת נוכל להבין מעצם ביצוע הבדיקה.

בדיקת SHORE מבוצעת ע"י הטלת משקולת מחודדת על החומר הנבדק, ובדיקת עומק החדירה של חוד המשקולת לתוך החומר הנבדק.

​

 

 

מה הבעיה ?

א. תוצאות הבדיקה מושפעות ממרקם השכבה העליונה של החומר הנבדק, מרבית  חומרי הגומי והספוג מצופים בשכבת מגן או דיו המשבשת את חדירת המשקולת והנתונים הסופיים מוטים ואינם נותים תמונה מדוייקת על קושיות החומר הנבדק.

      ב. מה קורה כשטמפרטורת העבודה עולה או יורדת ?

          מרבית חומרי הגומי והספוג, בפועל מתפקדים בטמפרטורות גבוהות או נמוכות            מטמפרטורת החדר, עליית או ירידת טמפרטורת העבודה משבשת את קושי                החומר הנבדק, נתוני קושי/רכות שעלולים להגיע לסטיה של 40% ברמת                    הקושיות כתוצאה משינויים בטמפרטורת העבודה.

     ג.  בבדיקת SHORE מתקבל מספר סתמי ולא הנדסי, נכון שניתן להשתמש בנתון           כדי להבין האם חומר "א" קשה או רך יותר מחומר "ב". אך בפועל המתכנן               אינו יודע מהו הלחץ הדרוש כדי לכווץ את הגומי או הספוג, חוסר נתון הלחץ אינו           מאפשר למתכנן להבין מהם הכוחות הפועלים על הגומי והספוג בעת פעולת               האפליקציה.

​

מה הפתרון ?

​

חברת ROGERS שהינה היצרן המוביל העולמי של גומי וספוג באפליקציות מורכבות משתמש בנתון הנקרא Compression Force Deflection ובקיצור CFD להגדרת נתוני הקושי והרכות.

נתון ה CFD מצביע בבירור באמצעות מספרים הנדסיים מהו הלחץ הדרוש כדי לכווץ את הגומי או הספוג לכדי 25% מעוביו.

מספיק שבידינו נתון CFD כדי שנוכל באופן לינארי להבין מהו הלחץ הדרוש כדי לכווץ ליותר או פחות מ 25%, מהסיבה שהחומרים שלנו מתפקדים כקפיץ בעל מקדם התפשטות וכווץ לינאריים.

בכל דף נתונים של חומר גלם מסוג PORON או ספוג וגומי סיליקוני מתוצרת חברת ROGERS מופיע נתון CFD.

לנוחיותכם כלי לבחינת CFD בקישור המצורף

 

​